כתבות ומאמרים

(Hebrew) רדיו אינטרנטי – איך זה עובד?

סטודנט בישראל יושב ושומע תוך כדי לימודים למבחן את השדרן הפופולארי ביותר בג’מייקה, משמיע להיטי ראפ מהשבוע האחרון. קבוצת מנהיגות של בני נוער פונה אל חבריה המפוזרים בכל הארץ באמצעות שידור פרטי. מאזין שומע פרסומת למדפסת ורוכש אותה מייד באותו אמצעי שידור שבו הוא מאזין לשידור. כל המקרים האלה מתאפשרים הודות לרדיו האינטרנטי, ככל הנראה ההתפתחות החשובה ביותר בתולדות הרדיו מאז החלו השידורים המסחריים בשנות ה-20 של המאה הקודמת.

מהו רדיו אינטרנטי?

רדיו אינטרנטי החל להתפתח בשנות ה-90, אז התחילו שדרני רדיו להעביר באינטרנט את התכניות שלהם במקביל לשידור ברדיו. גם כיום כמעט כל תחנות הרדיו בישראל – ארציות ומקומיות כאחד, מעבירות את מרבית שידוריהם גם באינטרנט, שם ניתן גם להאזין להן שלא בזמן אמת בזכות ארכיון שידורים. עם זאת, ארכיוני השידורים האלה מוגבלים בזמן – בארכיון של תחנות קול ישראל, למשל, נשמרות התכניות שבוע בלבד לאחר שידורן.

רדיו בלי גבולות

בעשרים השנים שעברו מאז תחילת שידורי הרדיו האינטרנטי התחוללה מהפכה של ממש. כיום יכול כל גולש אינטרנט להאזין לאינסוף משדרים ותכניות בכל זמן ובכל מקום ישירות משולחן העבודה שלו, מהמחשב הנייד או אפילו מהטלפון החכם. בעוד ששידורי רדיו רגילים מוגבלים בטווח השידור ללא יותר מ-100-200 ק”מ, ובסקאלת התדרים ללא יותר מכמה עשרות תחנות שניתן לקלוט אותן בכל נקודה, הרי ש לרדיו האינטרנטי אין מגבלות גיאוגרפיות כלל. הסטודנט התל אביבי שלנו יוכל להמשיך לקלוט את השדרן הג’מייקני החביב עליו בחדרו בתל אביב, וגם תוך כדי נופש באילת. בנוסף, אין גבול למספר התחנות שניתן לקלוט בו זמנית. באתר live365, אחד האתרים הגדולים בעולם לתחנות רדיו אינטרנטי, מנויות כיום למעלה מ-30 אלף תחנות שונות.

רדיו – דבר אליי

בנוסף לכל תחנות הרדיו האינטרנט המשדרות בפורמט דומה לתחנות הרדיו הרגילות, קיים באינטרנט פורמט שידור נוסף – “פודקאסט”, שילוב של המילים broadcast (שידור) ו… iPod. הפודקאסטים הראשונים אכן נוצרו במקביל לפופולריות הגואה של מכשירי האייפוד בפרט ונגני המדיה הניידים בכלל, כדי לאפשר למכורים לרדיו להאזין לתכניות האהובות עליהם גם ללא חיבור לאינטרנט כלל. כל מה שצריך הוא להיכנס לארכיון השידורים של התכנית, לסנכרן את המכשיר הנייד עם כל התכניות ששודרו מאז הסנכרון האחרון, ולהמשיך להאזין להן בעת הנסיעה באוטובוס, בעבודה או בתור בקופת החולים.

הפודקאסטים הפופולריים כיום הם דווקא לא אלה המשדרים מוזיקה, שכן במקרה הזה אין להם יתרון על פני תחנות הרדיו הרגילות, אלא דווקא פודקאסטים של תכניות מלל. בישראל למשל, תוכלו למצוא פודקאסטים של תכניות “ציפורי לילה” בגל”צ או פודקאסט של תכנית הבוקר של טל ברמן ואביעד קיסוס. אבל הדובדבן שבקצפת הם הפודקאסטים הפחות מוכרים, אלה שלא משודרים כלל בתחנות הרדיו הרגילות. יש כיום מגוון עצום של פודקאסטים בעברית, החל מפודקאסטים שסוקרים מדי שבוע התפתחויות טכנולוגיות וגאדג’טים חדשים, פודקאסטים פוליטיים מימין ומשמאל, ואפילו פודקאסטים המיועדים לסטודנטים שדנים בלימודי מנהל עסקים, בבחינות ללשכת עורכי הדין ועוד. אתר icast מאגד כמה מאות מהפודקאסטים המובילים ומאפשר חיפוש נוח לצד חלוקה לקטגוריות ולנושאים.

זורמים עם הרדיו

הטכנולוגיה המאפשרת את שידורי הרדיו האינטרנטי נקראת “סטרימינג” (Streaming, או בעברית תקנית “הזרמת מדיה”). באמצעות שיטה זו ניתן להעביר שידורי אודיו באמצעות “דחיסה מאבדת נתונים” – שידור שהוא באיכות נמוכה יחסית, אך המידע שאובד במהלך השידור הוא כזה שאינו נקלט באוזן האנושית. שידור המידע הקולי הוא לינארי, כך שלא ניתן לדלג קדימה ואחורה בשידור כמו למשל בשמיעת קובץ mp3 רגיל, והוא נעשה באמצעות שליחת חבילות קטנות של מידע דרך הרשת שנקלטות בנגן המדיה ומורכבות מחדש כדי ליצור את המידע הקולי, בדרך כלל בעיכוב של שנייה או שתיים. כנראה לא משהו שהיינו מוכנים לסבול במערכת הקולנוע הביתית שלנו כשאנחנו שומעים את המוזיקה האהובה עלינו, אבל בהחלט מספיק כדי להאזין לשדרן מג’מייקה.

סטודנט בישראל יושב ושומע תוך כדי לימודים למבחן את השדרן הפופולארי ביותר בג’מייקה, משמיע להיטי ראפ מהשבוע האחרון. קבוצת מנהיגות של בני נוער פונה אל חבריה המפוזרים בכל הארץ באמצעות שידור פרטי. מאזין שומע פרסומת למדפסת ורוכש אותה מייד באותו אמצעי שידור שבו הוא מאזין לשידור. כל המקרים האלה מתאפשרים הודות לרדיו האינטרנטי, ככל הנראה ההתפתחות החשובה ביותר בתולדות הרדיו מאז החלו השידורים המסחריים בשנות ה-20 של המאה הקודמת.

מהו רדיו אינטרנטי?

רדיו אינטרנטי החל להתפתח בשנות ה-90, אז התחילו שדרני רדיו להעביר באינטרנט את התכניות שלהם במקביל לשידור ברדיו. גם כיום כמעט כל תחנות הרדיו בישראל – ארציות ומקומיות כאחד, מעבירות את מרבית שידוריהם גם באינטרנט, שם ניתן גם להאזין להן שלא בזמן אמת בזכות ארכיון שידורים. עם זאת, ארכיוני השידורים האלה מוגבלים בזמן – בארכיון של תחנות קול ישראל, למשל, נשמרות התכניות שבוע בלבד לאחר שידורן.

רדיו בלי גבולות

בעשרים השנים שעברו מאז תחילת שידורי הרדיו האינטרנטי התחוללה מהפכה של ממש. כיום יכול כל גולש אינטרנט להאזין לאינסוף משדרים ותכניות בכל זמן ובכל מקום ישירות משולחן העבודה שלו, מהמחשב הנייד או אפילו מהטלפון החכם. בעוד ששידורי רדיו רגילים מוגבלים בטווח השידור ללא יותר מ-100-200 ק”מ, ובסקאלת התדרים ללא יותר מכמה עשרות תחנות שניתן לקלוט אותן בכל נקודה, הרי ש לרדיו האינטרנטי אין מגבלות גיאוגרפיות כלל. הסטודנט התל אביבי שלנו יוכל להמשיך לקלוט את השדרן הג’מייקני החביב עליו בחדרו בתל אביב, וגם תוך כדי נופש באילת. בנוסף, אין גבול למספר התחנות שניתן לקלוט בו זמנית. באתר live365, אחד האתרים הגדולים בעולם לתחנות רדיו אינטרנטי, מנויות כיום למעלה מ-30 אלף תחנות שונות.

רדיו – דבר אליי

בנוסף לכל תחנות הרדיו האינטרנט המשדרות בפורמט דומה לתחנות הרדיו הרגילות, קיים באינטרנט פורמט שידור נוסף – “פודקאסט”, שילוב של המילים broadcast (שידור) ו… iPod. הפודקאסטים הראשונים אכן נוצרו במקביל לפופולריות הגואה של מכשירי האייפוד בפרט ונגני המדיה הניידים בכלל, כדי לאפשר למכורים לרדיו להאזין לתכניות האהובות עליהם גם ללא חיבור לאינטרנט כלל. כל מה שצריך הוא להיכנס לארכיון השידורים של התכנית, לסנכרן את המכשיר הנייד עם כל התכניות ששודרו מאז הסנכרון האחרון, ולהמשיך להאזין להן בעת הנסיעה באוטובוס, בעבודה או בתור בקופת החולים.

הפודקאסטים הפופולריים כיום הם דווקא לא אלה המשדרים מוזיקה, שכן במקרה הזה אין להם יתרון על פני תחנות הרדיו הרגילות, אלא דווקא פודקאסטים של תכניות מלל. בישראל למשל, תוכלו למצוא פודקאסטים של תכניות “ציפורי לילה” בגל”צ או פודקאסט של תכנית הבוקר של טל ברמן ואביעד קיסוס. אבל הדובדבן שבקצפת הם הפודקאסטים הפחות מוכרים, אלה שלא משודרים כלל בתחנות הרדיו הרגילות. יש כיום מגוון עצום של פודקאסטים בעברית, החל מפודקאסטים שסוקרים מדי שבוע התפתחויות טכנולוגיות וגאדג’טים חדשים, פודקאסטים פוליטיים מימין ומשמאל, ואפילו פודקאסטים המיועדים לסטודנטים שדנים בלימודי מנהל עסקים, בבחינות ללשכת עורכי הדין ועוד. אתר icast מאגד כמה מאות מהפודקאסטים המובילים ומאפשר חיפוש נוח לצד חלוקה לקטגוריות ולנושאים.

זורמים עם הרדיו

הטכנולוגיה המאפשרת את שידורי הרדיו האינטרנטי נקראת “סטרימינג” (Streaming, או בעברית תקנית “הזרמת מדיה”). באמצעות שיטה זו ניתן להעביר שידורי אודיו באמצעות “דחיסה מאבדת נתונים” – שידור שהוא באיכות נמוכה יחסית, אך המידע שאובד במהלך השידור הוא כזה שאינו נקלט באוזן האנושית. שידור המידע הקולי הוא לינארי, כך שלא ניתן לדלג קדימה ואחורה בשידור כמו למשל בשמיעת קובץ mp3 רגיל, והוא נעשה באמצעות שליחת חבילות קטנות של מידע דרך הרשת שנקלטות בנגן המדיה ומורכבות מחדש כדי ליצור את המידע הקולי, בדרך כלל בעיכוב של שנייה או שתיים. כנראה לא משהו שהיינו מוכנים לסבול במערכת הקולנוע הביתית שלנו כשאנחנו שומעים את המוזיקה האהובה עלינו, אבל בהחלט מספיק כדי להאזין לשדרן מג’מייקה.

תשאירו תגובות